DAVID BOSKOVICH
about
הניסיון לבקש מהאמן לנתח את הסיבות והמניעים להיותו אמן, את הסיבה לקיומו, הוא חסר תוחלת, מכיוון שהסיבות וההסברים של האמנות היצירתית נמצאים בתהליך של שינוי תמידי, בדומה לשקיעה.
זו גם הסיבה, שאיכשהו, לא נכון להסביר מדוע בחרתי בנושא ובטכניקה מסוימים לבטא את רגשותיי. תהליך השינוי הנובע מעומק ההוויה הפנימית שלי ומושפע מחוויה חיצונית, גירוי ואסוציאציות מונע על ידי כוחות המפעילים אינטראקציה רציפה והדדית.
אני מנסה ליצור קשר עם מושא העניין שלי; על ידי נגיעה בציור אני נשאב לקצב ולתנועה של עבודתי. גישתי המסורתית לציור חיונית להבנת האובייקט שבחרתי; במהלך תהליך זה, אני מקבל תובנה רבה יותר לנושא. בהסתמך על הרישומים והתמונות שלי אני מונחה על ידי הזיכרון והדמיון.
בעודי עובד במקביל בפורמטים שונים, אני מתחיל את הציור שלי בסוג של תוקפנות, מפנה את מקומו לטיפול שווה בצורה ובחומר. בהמשך אני חוזר אליהם תוך שימוש בגישה ספציפית ורכה יותר, תהליך המעניק לדימוי מראה פתוח ומציאותי יותר.
אני מוקסם מאוד ממדיום הצבע, המציג את המגוון העשיר שלו, את גוון הצבעים המשתנה ללא הרף. כשם שהמנצח של יצירה מוזיקלית הוא אינטגרלי לצורתו, תוכנו ומצב רוחו, כך גם הצבע בציורים שלי נפרד ממשמעותו המיוחדת במסגרת עבודתי.
העבודה המשותפת שלי עם רב האמן הוינאי ארנסט פוקס חשפה בפני את מכלול הצבעים העזים הבוהקים שנבעו מתוך טכניקות מעורבות של גלזורות של שמן עם טמפרה.
הציור שלי (נוף למשל) אינו תלוי במיקום כמו של הצייר קונסטבל האנגלי, אלא אני חש יותר קרוב לצייר דויד פרידריך שעבורו הכל הוטמע בתוך איזושהי פנימיות. בניסיון להחדיר איזשהו אלמנט של הפשטה אל תוף הנוף, אני מצייר מהרקע לחזית מה שאומר שהקונטורים הקשים ביותר מגיעים בסוף, אז השיטה מבוססת על ההתקדמות מצבעים בהירים לכהים.
תהליך הנסיגה והמיזוג בין חומרים שונים מגרה את דמיוני לייצר טכניקות מעורבות כך שהנושא, הצורה והחומר משתלבים יחד זה בזה ויוצרים מציאות אחרת על הבד.
-
טונאליות היא דבר מורכב. הציור שלי מאופיין בעוצמת הצבע הכמעט בוהק שלו שכבות מדוללות, בחלקן אטומות, היוצרות מרחב בין הצבעים ולפעמים מגלים בתוכן סוג של טוטליטריות מסוימת של משטחי צבע כמו אצל גוגן ורוסו.
-
איכות האור הלוקאלי (הישראלי) המסנוור לעיתים משפיע על האופן שבו אני עובד בסטודיו. יש מצד אחד חדות של צבע, ומצד שני לפתע טונאליות המושפעת מהטמפרטורה החמה מסביב. אם הייתי יושב בסקנדינביה ייתכן והספקטרום שלי היה מושפע יותר מקרירות המקום.
התצלום עבורי הוא כלי עבודה ואובייקט העומד בזכות עצמו, לכן הרגע שבו אני מתחיל להשתמש בו הוא מתחיל להיהרס. אני לא נמצא בקונפליקט איתו אלא מאמץ אותו ומשייך אותו לעצמי לכן לעולם לא אקח את התצלום כמובן מאליו.
בחלק מעבודותיי אני נוטה לערוך ניסויים בחומרים קלאסיים שונים בשילוב עם חומרים תעשייתיים שמוביל אותי לשימוש בצילומים אותנטיים המראים מצבי קיום אנושיים מסוימים ומסייעים לי להפנים את הפיזיקליות של ההתרחשות בציור.
בעבודותי קיים לא פעם המסע הביוגרפי הסובב דימויים כנקודות מוצא לבנייה תמטית לעבודות, העוסקת בזהויות שונות, ברעיון האהבה ובתהליכי ההתבגרות וההזדקנות.