הניסיון לבקש מאמן לנתח את הסיבות והמניעים להיותו לאמן, את עצם סיבת קיומו, הוא נסיון כושל; הגורמים והמניעים של אמנות יצירתית נתונים בתהליך מתמיד של שינוי, בדומה לשקיעה.

מסיבה זו, לא יהיה זה נכון בעיני להסביר ולנמק את משיכתי המתמדת לאדם בהיותו אדם – יצור הנתון בתהליך שינוי מתמיד הנובע ממעמקי ישותו ומושפע מחוויות וגירויים חיצוניים. הכוחות הללו מקיימים יחסי גומלין הדדיים ומתמשכים.

​

​

את הסדרה "המצב האנושי" התחלתי ב-1985. עבודתי עליה נמשכה כארבע שנים. קיים ניגוד בין הצבעים החזקים לבין מצבן האנושי של הדמויות, שנשאבו מתוך תצרף של זכרונות, צילומים ודמיון.

בעבודתי חשתי כיצד הצבעים מעצימים את הדמויות החיות בתנאי קיום מסוימים.

הידיים והפנים תמיד עניינו אותי כמרכז אנרגטי של הישות האנושית. אני מרותק ונפעם ממכלול התופעות והמבעים הטמונים בקיום האנושי, ובפרט באותם רגעים בהם האדם אינו יכול או אינו רוצה להסתתר מאחורי מסכתו, וחושף את המצבים האנושיים על שלל בעיותיהם.

את כל אלה ניסיתי להציג בסדרת ציורים זו.

​