הסדרה עוסקת בדור יוצא דופן—דור ה"בייבי בום" שנולד מתוך ההרס והתקווה של אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא גדל בחברה שמרנית, קפיטליסטית וממוקדת ערכים חומריים, אך במהלך שנות ה-60 עבר מהפך עמוק, אישי וקולקטיבי כאחד. הציורים מתארים את אותו מסע מרתק, שבו צעירים פרצו את גבולות הקונפורמיות, קראו תיגר על המוסדות הישנים, דמיינו עולם חדש המבוסס על חופש מחשבה, אהבה חופשית ושלום.
במרכז הסדרה עומד הרגע המכונן של וודסטוק 1969 בארצות הברית ופסטיבלים נוספים באנגליה בסוף שנות ה-60, סמל של שיא התרבות הנגדית. הציורים אינם מתארים את האירוע כשלעצמו אלא את רוח התקופה: התעוזה לחלום, השחרור מהנורמות החברתיות, והכמיהה לחיים שבהם האינדיבידואל והרוחניות גוברים על החומריות.
הסדרה מעלה שאלות על הקשר בין אדם לחברה, בין מרד לשייכות, ובין אהבה אישית לאהבה אוניברסלית. הדור האבוד הזה, לא רק שינה את חייו אלא השאיר חותם תרבותי עולמי שנשאר רלוונטי גם היום. דרך הדימויים העוצמתיים, הדמויות הסמליות, והאווירה המורכבת, הציורים מציעים לצופה להצטרף למסע אל עבר חירות מחשבתית ואנושית, ולהרהר איך מורשתו של אותו דור ממשיכה לעצב את הדרך שבה אנו מתקשרים זה עם זה ואת האידיאלים שאנו מבקשים לרדוף אחריהם.
העבודות טכניקות מעורבות על נייר ועל קנבס, מציורים בשחור-לבן לציורים בצבע. השימוש בצבע בא מהדמיון, כי הצילומים שנעזרתי בהם היו במקור בשחור-לבן, היה מקום וחופש להשתולל עם הצבעים. הצבעים שבחרתי הם פסיכודליים, גישה סוריאליסטית פסיכודלית לאובייקטים
זו אינה רק סדרה של ציורים, אלא גם קריאה לחשוב מחדש על תהליכי שינוי בחברה ועל החיפוש האינסופי אחר עולם טוב יותר.