סדרת עבודות זו מתמקדת בתהליכי נסיגה והתפוררות הנוצרים בחומר. התהליך המכלה ומפורר באיטיות את האובייקטים שבסדרה זו, מעניק להם צבעוניות חדשה ובו בזמן גם מקלף וחושף אותם. נסיגת שכבות החומר מאפשרת לרבדיו הסמויים לעלות אל פני השטח ולהתגלות למתבונן כעיוות של חומר וצורה.  עם זאת, תהליך זה בא לידי ביטוי במרקמים, קווי מתאר, תבניות וצבעים חדשים כאילו היו תמונת מראה מעוותת של מציאות חומרית מוכרת.

במרכז הסדרה תהליכי נסיגה חומריים של צינורות ומבנים בתל-אביב אותם עיבדתי למציאות ברובד אחר שמאפשר הריאליזם הקסום. מצאתי בתהליך הנסיגה של הצינורות אלמנט אסתטי שמשך אותי לבנות קומפוזיציות שונות עם אותן צורות. הקצב והתנועה שיצרו תהליכי הנסיגה והקילוף במבנים והצינורות שציירתי העניקו להם תנופה של חיים ביחד עם פעפוע אורגני בצבעים עזים. הקומפוזיציה באה מתוך תצלומים, (Snapshots), ומן הטבע לעיתים בצורה ישירה ברישום מהיר. 

טונאליות היא דבר מורכב. הציור שלי מאופיין בעוצמת הצבע הכמעט בוהק שלו שכבות מדוללות, בחלקן אטומות, היוצרות מרחב בין הצבעים ולפעמים מגלים בתוכן סוג של טוטליטריות מסוימת של משטחי צבע כמו אצל גוגן ורוסו. 

בחלק מעבודותיי אני נוטה לערוך ניסויים בחומרים קלאסיים שונים בשילוב עם חומרים תעשייתיים שמוביל אותי לשימוש בצילומים אותנטיים המראים מצבי קיום אנושיים מסוימים המסייעים לי להפנים את הפיזיקליות של ההתרחשות בציור.

תהליך העבודה על הסדרה כלל עיוות של צילומים ורישום מ-Life כדי להגיע אל דימוי בעל איכות ציורית. הרישומים והצילומים נבעו גם מתוך שוטטות בתל-אביב. השימוש בעקרונות רישום וצבעי מים הובילו לעיבוד הדימויים בטכניקות שמן.

כשהתבוננתי בצינורות, בחוטי חשמל, בשרשראות שהיוו מעין כאוס חזותי ולמרות זאת יצרו אצלי קצב מסוים לדמיון החזותי שלי, שעזר לי לעדן ולחבר מחדש את הקומפוזיציות בציורים אלה.